יש משפטים שמספיק לשמוע פעם אחת כדי שהם ישנו לחלוטין את הדרך שבה אנחנו מסתכלים על העולם. עבורי, אחד המשפטים החזקים ביותר שייך לוויליאם "ביל" מקנייט, המנכ"ל המיתולוגי של ענקית הטכנולוגיה והחדשנות 3M.
מקנייט אמר פעם: "אם אתה שם גדרות מסביב לאנשים, אתה מקבל כבשים. תן לאנשים את המרחב שהם זקוקים לו.״ הוא לא אמר את זה כתיאוריה מנותקת. מקנייט לקח חברה קטנה לייצור חומרי שיוף והפך אותה לאימפריה חובקת עולם (החברה שהמציאה בין היתר את ה-Post-it והסקוץ' ברייט), בעיקר בזכות העיקרון הפשוט הזה: שחרור הגדרות. אבל למה המשפט הזה רלוונטי לא רק למנהלים בארגוני ענק, אלא לכל אחד ואחת מאיתנו – בקריירה, בחינוך הילדים וניהול המשפחה, ובעיקר בדרך שבה אנחנו מנהלים את העתיד שלנו?
מה קורה כששמים "גדרות"?
בטבע האנושי, גדרות מייצגות ביטחון מדומה. כמנהלים, כהורים או כאנשים פרטיים, קל לנו מאוד לייצר מערכות חוקים נוקשות, תבניות קבועות וגבולות ברורים. למה? כי זה נותן לנו תחושת שליטה.
אבל מקנייט זיהה את תופעת הלוואי ההרסנית של השליטה הזו: כשאתה מקיף אנשים בגדרות, הם מפסיקים לחשוב. הם מפסיקים ליזום, מפסיקים להסתכל ימינה ושמאלה, ומחכים שיגידו להם בדיוק מה לעשות. הם הופכים, כהגדרתו, לכבשים.
אם נחשוב על זה, רובנו גדלנו בתוך מערכות כאלו. מערכת החינוך, הצבא ולעיתים קרובות גם שוק העבודה המסורתי – כולם בנויים מגדרות ותבניות. אומרים לנו מתי להגיע, מתי לצאת, ובאיזה מסלול מדויק "נכון" לצעוד.
הדילמה: המרחב לטעות לעומת הפחד מכישלון
מקנייט לא רק דיבר, הוא גם ביצע. הוא הנהיג ב-3M את "כלל ה-15%" – חוק שאיפשר לעובדים להקדיש חלק משמעותי מזמן העבודה שלהם לפרויקטים אישיים, בלי אישור מהבוס ובלי דיווח.
זה דרש ממנו משהו שרוב המנהלים והאנשים מתקשים בו: לשחרר שליטה ולתת אמון.
הוא ידע שכדי לקבל יזמים, אנשים חושבים ופורצי דרך, צריך לתת להם מרחב. ובתוך המרחב הזה – יש גם מקום לטעויות. מקנייט נהג לומר שניהול שמוחק טעויות, מוחק איתן גם את היוזמה והיצירתיות.
איך זה קשור אלינו?
המשפט של מקנייט הוא קריאת השכמה עבור כולנו, בשלושה מעגלים מרכזיים בחיים:
- בקריירה ובעסקים: אם אתם מנהלים עובדים או בונים צוות, תשאלו את עצמכם – האם אתם בוחנים אותם על "שעות נוכחות" ופרטים קטנים (מיקרו-מנג'מנט), או שאתם נותנים להם יעד ומאפשרים להם למצוא את הדרך הייחודית שלהם להגיע אליו?
- בחינוך ומשפחה: כהורים, קל מאוד לעטוף את הילדים בגדרות של "הגנה" ולפתור עבורם כל בעיה. אבל כדי לגדל ילדים עצמאיים, בעלי תושייה, שמסוגלים לקבל החלטות ולחשוב מחוץ לקופסה – אנחנו חייבים לאפשר להם מרחב פעולה, להתנסות ולפעמים גם ליפול וללמוד לבד.
- בחיים האישיים והכלכליים שלנו: התובנה החשובה ביותר היא כלפי עצמנו. האם שמנו גדרות סביב המחשבה שלנו? האם אנחנו צועדים במסלול הסטנדרטי רק כי "ככה כולם עושים" (כמו עדר), או שאנחנו מעזים לפרוץ את הגדרות, ללמוד דברים חדשים, לקחת סיכונים מחושבים ולנהל את החיים והכסף שלנו בצורה אקטיבית ועצמאית?
השורה התחתונה
קל ונוח להיות חלק מעדר. הגדרות שומרות עלינו, אבל הן גם מגבילות את הפוטנציאל שלנו ומונעות מאיתנו לצמוח. בין אם זה בניהול עובדים, בגידול הילדים או בבחירות האישיות שלכם – תורידו את הגדרות (Fences) תנו לאנשים (ולעצמכם) את המרחב להעיז, לטעות, ליזום ולהצליח. כי בסופו של דבר, פריצות הדרך הגדולות ביותר בחיים קורות תמיד מחוץ למרעה.
