חתן פרס נובל בכלכלה על גובה דמי הניהול בישראל: "אלוהים אדירים, זה נורא"

כשאפילו אחד הכלכלנים המשפיעים בעולם מתקשה להבין מדוע המשקיע הישראלי משלם דמי ניהול כה גבוהים, אולי הגיע הזמן שגם אתם תבדקו כמה הם עולים לכם לאורך השנים.

פרופ' ויליאם שארפ, חתן פרס נובל לכלכלה ואחד מאבות תורת המימון המודרנית, נחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בעולם ההשקעות. המודל שפיתח, CAPM (Capital Asset Pricing Model), שינה את הדרך שבה כלכלנים ומשקיעים חושבים על סיכון, תשואה והשקעות. המודל שפיתח שארפ מסביר את הקשר בין הסיכון שאדם לוקח לבין התשואה שהוא יכול לצפות לקבל. אחת התובנות המרכזיות שלו היא שפיזור רחב של השקעות מאפשר להפחית סיכונים מיותרים, ולכן עבור משקיעים רבים השקעה במדדים רחבים היא דרך יעילה להשתתף בצמיחת השוק לאורך זמן.

כאשר נשאל על גובה דמי הניהול שמשלמים המשקיעים בישראל, תגובתו הייתה קצרה, אך חדה במיוחד: "אלוהים אדירים, זה נורא."

זו אינה אמירה שנועדה לייצר כותרת. היא משקפת את אחת הבעיות המשמעותיות ביותר שעומדות בפני המשקיע הישראלי: עלויות גבוהות שפוגעות בתשואה לאורך שנים.

דמי ניהול – האויב השקט של החוסך

רבים מהמשקיעים מתמקדים בשאלה איזו השקעה תניב את התשואה הגבוהה ביותר. בפועל, אחד המשתנים הבודדים שניתן לשלוט בהם הוא דווקא גובה דמי הניהול.

כל אחוז נוסף שנגבה מדי שנה אינו רק כסף שיוצא מהחשבון, אלא גם כסף שכבר לא ממשיך לצבור תשואה בעתיד. לכן, לאורך עשרות שנים, גם פער קטן בדמי הניהול עשוי להצטבר לעשרות ואף למאות אלפי שקלים.

מה מלמד אותנו מודל ה-CAPM?

אחת המסקנות המרכזיות העולות ממודל ה-CAPM שפיתח שארפ היא שקשה מאוד להכות את תשואת השוק לאורך זמן באמצעות ניהול אקטיבי.

מחקרים רבים שבוצעו מאז הגיעו למסקנה דומה: רוב מנהלי ההשקעות אינם מצליחים לאורך שנים להשיג תשואה גבוהה יותר ממדדי הייחוס לאחר ניכוי העלויות שהם גובים. לכן, משקיעים רבים ברחבי העולם בוחרים להשקיע באמצעות קרנות מחקות מדדים בעלויות נמוכות, במקום לנסות לבחור מנהלי השקעות שינסו "להכות את השוק".

ישראל בין המדינות היקרות בעולם

מחקר של חברת Morningstar, שפורסם ב"כלכליסט", מצא כי דמי הניהול בקרנות הנאמנות המנייתיות בישראל הם מהגבוהים ביותר מבין 22 מדינות שנבדקו. כלומר, המשקיע הישראלי משלם במקרים רבים הרבה יותר מאשר משקיעים במדינות מפותחות אחרות.

"מצאו דרך להשקיע במדדים"

כאשר הוצגו הנתונים לפרופ' שארפ, תגובתו הייתה נחרצת:

"אלוהים אדירים, זה נורא ואיום. מצאו דרך, ומהר, להשקיע במדדים בלי התיווך של קרנות הנאמנות. משקיעים יכולים לקנות קרנות מחקות מדד בעלות של כ-0.1% בלבד."

המסר שלו ברור: אם ניתן לקבל חשיפה רחבה לשוק בעלויות נמוכות משמעותית, יש לבחון היטב האם העלויות הגבוהות באמת מצדיקות את עצמן.

כל שקל שנחסך ממשיך לעבוד עבורכם

בשוק ההון אי אפשר לשלוט בתשואות העתידיות, בריבית או במשברים הכלכליים. אבל יש דבר אחד שכן ניתן לשלוט בו – העלויות שאתם משלמים. כל שקל שנחסך בדמי ניהול נשאר מושקע, ממשיך לצבור תשואה לאורך השנים ופועל לטובתכם במקום לטובת הגוף המנהל. לכן, לפני שבוחרים מוצר השקעה, כדאי לא להסתכל רק על ביצועי העבר, אלא גם לבדוק כמה הוא עולה לכם לאורך זמן.

על פרופ' ויליאם שארפ

פרופ' ויליאם שארפ זכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 1990, בזכות תרומתו לפיתוח מודל תמחור נכסי ההון (CAPM), שנחשב לאחד המודלים החשובים והמשפיעים ביותר בעולם הפיננסים המודרני. הוא נמנה עם החוקרים שהניחו את היסודות לגישת ההשקעות הפסיביות ולשימוש במדדי שוק ככלי מרכזי לבניית תיקי השקעות.