האם הבנק הוא המקום הנכון לקבל ייעוץ השקעות?
כאשר אנו נדרשים לקחת משכנתא, רובנו מבינים אינטואיטיבית שיועץ המשכנתאות של הבנק מייצג ראשית כל את האינטרסים של התאגיד הבנקאי. עם זאת, בכל הנוגע לייעוץ השקעות, משקיעים רבים נופלים שוב ושוב למלכודת האשליה שהיועץ בסניף הוא גורם אובייקטיבי הפועל אך ורק לטובת תיק ההשקעות שלהם.
המציאות בשטח שונה לחלוטין מכיוון שמבנה התמריצים בייעוץ הבנקאי מציב אתגר מובנה לאובייקטיביות, בדיוק כפי שהוא אינו מקום לייעוץ משכנתאות אובייקטיבי. בואו נסביר:
1. המנגנון הכלכלי הסמוי: ניגוד עניינים מובנה ועמלות הפצה
יועצי השקעות בבנקים פועלים בתוך מערכת בעלת ניגוד עניינים מובנה. הבנק מקבל "דמי הפצה" ממנהלי קרנות הנאמנות על כל לקוח שמופנה אליהם. מנגנון עמלות זה אינו אחיד:
על פי תקנות ניירות ערך, על קרנות נאמנות אקטיביות ויקרות, הבנק מקבל את עמלת ההפצה הגבוהה ביותר בשיעור של 0.35%.
על מוצרים פאסיביים וזולים, עמלת ההפצה של הבנק נמוכה משמעותית או אפסית.
מכאן נובע אינטרס כלכלי ישיר של הבנק להמליץ ללקוחותיו על קרנות אקטיביות ויקרות. המלצה על קרן מנוהלת בדמי ניהול גבוהים מתרגמת באופן ישיר לשורת הרווח של הבנק, גם אם היא עלולה לפגוע, לכאורה, בתשואה המצטברת של הלקוח.
2. הטרגדיה של האפיק הסולידי: כשדמי הניהול "אוכלים" את הרווח
אחד הכשלים החמורים ביותר בייעוץ הבנקאי מתרחש בבחירת קרנות אג"ח מנוהלות (האפיק הסולידי). משקיעים רבים מתפתים לשלם דמי ניהול של כ-1% על קרן אג"ח מנוהלת, מבלי להבין את המתמטיקה ההרסנית של הצעד הזה:
באפיק הסולידי, התשואות הצפויות נמוכות בהרבה מאשר בשוק המניות ונעות בדרך כלל סביב 4% עד 5% בשנה.
כאשר משלמים 1% דמי ניהול מתוך תשואה גולמית של 4%-5%, דמי הניהול נוטלים בין 20% ל-25% מכלל הרווח השנתי של התיק!
בחלק הסולידי של התיק, התשלום הגבוה על ניהול אקטיבי הוא נזק חסר הצדקה. השקעה פאסיבית בקרנות סל מחקות מדדי אג"ח בדמי ניהול אפסיים יעילה פי כמה משום שברווחים מתונים, כל שבר אחוז בדמי הניהול קריטי לתשואה הנטו.
3. אשליית תשואות העבר והסטטיסטיקה של הניהול האקטיבי
כאשר יועץ הבנק מציג קרן נאמנות ומנמק את ההמלצה בתשואה "פנומנלית" שהיא השיגה בשנים האחרונות, הוא מכוון לנקודת התורפה הפסיכולוגית של הלקוח. מדובר בכשל מחשבתי חמור: בהשקעות אין שום מתאם בין תשואות העבר לתשואות העתיד.
המחקרים והסטטיסטיקה לאורך עשרות שנים מראים בבירור: רוב המוחלט של הקרנות שהובילו את טבלאות התשואה בתקופה מסוימת, אינן מצליחות לשמור על ההובלה לאורך זמן. לבחור גוף מנהל רק בגלל תשואות העבר שלו שקול לחלוטין לבחירת הגוף לפי צבע הלוגו שלו. השקעה בשוק ההון אינה קנייה של העבר, אלא חשיפה לעתיד שאינו ידוע פר הגדרה.
4. מהות ההשקעה והחשיבות של יסודות איתנים
הבעיה השורשית אינה טמונה רק בפעולה הטכנית של קניית קרן סל מחקת מדד מניות רחב או מדד אג"ח.
הבעיה האמיתית היא היעדר הבנה עמוקה של מהות ההשקעה.
כאשר משקיע מקדיש זמן לחיזוק יסודות ההבנה הפיננסית שלו:
-
הוא מפתח חסינות מנטלית: קל לו הרבה יותר להתמיד במסלול ההשקעה הנבחר לאורך שנים, כולל בתקופות של ירידות ומשברים בשווקים שמגיעים תמיד.
-
הוא מתאים את התיק למציאות: קל לו להתאים את מתווה ההשקעה לנסיבות החיים, לצרכים ולתכנון הטווח הארוך של המשפחה.
-
הוא עמיד בפני הטיות הייעוץ הבנקאי: כשהיסודות חזקים ואיתנים, יועץ ההשקעות של הבנק לא יצליח לבלבל את המשקיע, למשוך אותו לכיוונים זרים או להזיז אותו ימינה ושמאלה.
כשמשקיע לא מבין מה בדיוק יש בתוך התיק שלו ומה הרציונל מאחורי הבנייה שלו, התיק המנוהל הופך עבורו ל"קופסה שחורה". החוסר בהבנה מייצר רתיעה רגשית מלנסות לצלול לפרטים, וכך נוצרת תלות ישירה ומתמשכת של הלקוח ביועץ ההשקעות. המודל הזה אולי משרת את שימור הלקוח במערכת הבנקאית, אך הוא מנוגד לחלוטין לטובתו של המשקיע.
יש לזכור כי העלויות לא מסתיימות בדמי הניהול של הקרנות: מעבר לדמי הניהול הגבוהים במוצרים המנוהלים, הבנק גובה מהלקוח עמלה נוספת בשם "דמי משמרת". עמלה זו נגבית כשיעור אחוז מסוים מסך שווי התיק, ופועלת בפועל כתוספת ישירה לדמי הניהול. ככל שהתיק גדל לאורך השנים, דמי המשמרת תופחים בהתאם ויכולים להגיע לאלפי שקלים בשנה. לעומת זאת, במסחר עצמאי דרך חברי בורסה/בתי השקעות, הלקוח משלם לא משלם כלל דמי משמרת.
בשורה התחתונה
גישת ההשקעה הפאסיבית לניהול הון משפחתי מתחילה בחיזוק הידע וההבנה של העקרונות הפיננסיים הבסיסיים, בנטילת אחריות אישית, ובבחירת מכשירי השקעה פאסיביים, שקופים וזולים שמשרתים את המשקיע, ולא את שורת הרווח של הבנק.
אם נקביל את זה לניווט בדרכים – מה עדיף? להבין בעצמנו את מפת הדרכים ולדעת לאן אנחנו נוסעים, או לשבת במושב האחורי בעיניים עצומות ולסמוך על נהג אחר שיביא אותנו ליעד, מבלי לדעת אם הוא בוחר במסלול הטוב ביותר עבורנו או במסלול שמניב לו את העמלה הגבוהה ביותר?
הפרדוקס הוא שמשקיעים רבים מוותרים מראש על לימוד היסודות ומעדיפים להישאר תלויים באחרים, למרות שהבנת המפה הפיננסית היא פשוטה וקצרה בהרבה מלימוד נהיגה. ברגע שמבינים את יסודות ההשקעה, לוקחים את ההגה לידיים ומפסיקים להיות תלויים באחרים.
